הפגישה הראשונה כבר עסקה בסינוואר
ערב כניסתו לתפקיד, נתניהו עודכן שהשב"כ הכין מבצע לסיכול יחיא סינוואר. ההמלצה לא קודמה.
סעיף 64 · טענת התובע
134 עמודים, בקצרה: מה נחשף לראשונה, השאלות החשובות בלחיצה, ובסוף הלילה של 7 באוקטובר שעה אחר שעה. כל פרט מפנה לסעיף במקור.
לחצו על שאלה כדי לפתוח אותה.
פרטים שלא היו ידועים לציבור לפני שהתביעה הוגשה ב־14.10.2026. כולם טענות של בר, שנתניהו מכחיש ושטרם נבדקו בבית משפט.
ערב כניסתו לתפקיד, נתניהו עודכן שהשב"כ הכין מבצע לסיכול יחיא סינוואר. ההמלצה לא קודמה.
סעיף 64 · טענת התובעבר כתב שהשילוב בין הטרור לשסע הפנימי עלול להביא ל"סופה המושלמת". לפי התביעה, נתניהו השיב למחרת שתפקיד ראש השב"כ הוא להבטיח את ביטחון נבחרי הציבור, "ובראשם ראש הממשלה ובני משפחתו". הפגישה שבר ביקש לא התקיימה.
סעיפים 101–105 · טענת התובעבר הציג גידול של פי שלושה בהתרעות לפיגועים. לטענתו, חלק ניכר מהפגישה עסק בשאלה למי יצייתו גופי הביטחון במשבר חוקתי.
סעיף 107 · טענת התובעבר הציע להרחיב סיכולים של בכירי חמאס. לפי התביעה, נתניהו השיב שהוא חושש מפעולות דומות של האויבים "כנגדו אישית".
סעיף 71 · טענת התובעלפי התביעה, ברקע ישיבת קבינט "הועלה רעיון מצד גורמים בממשלה" לאפשר שליטה של חמאס ביהודה ושומרון. התביעה לא מציינת מי העלה אותו.
סעיף 116 · טענת התובעמסמך אסטרטגיה של השב"כ חזר מנתניהו עם הערות בכתב ידו, ודיון על "סבבי יזומים והרחבת סיכולים" שתוכנן ל־23–24 ביולי בוטל.
סעיפים 82–83 · טענת התובעב־12.9 נתניהו הורה לשמור על שקט בחגים. ב־21.9 נייר של השב"כ המליץ על תקיפה מקדימה ("כיבוי בפיצוץ"), אבל לאחר החגים.
סעיפים 125–127 · טענת התובעשישה ימים לפני הטבח, לפי התביעה, נתניהו אישר לקדם הכנות לסיכול בכירי חמאס, "אך לא פעל לקדמם" ולא זימן דיון.
סעיף 129 · טענת התובעלפי התביעה, בניגוד לראשי ממשלה קודמים, נתניהו לא מסר לבר את המספר האישי שלו, וכל העדכונים עברו דרך המזכיר הצבאי.
סעיף 196 · טענת התובעאם קוראים רק דבר אחד, שיהיה זה.
רונן בר, ראש השב"כ ה־14 (2021–2025), תובע את בנימין נתניהו באופן אישי, לא את המדינה. העילה: ציוץ מ־28.9.2026 שבו נתניהו כתב שתקשורת השמאל מנסה "להשליך את כל מחדליו ופשעיו של רונן בר ערב ה־7 באוקטובר על ראש הממשלה", ושבר "ידע על סכנה אמיתית" ובחר שלא לעדכן אותו.

כתב התביעה פותח בהודאה: השב"כ כשל בהתרעה על ההיקף והעיתוי של המתקפה, ובר נושא באחריות כמי שעמד בראשו. הוא התפטר ב־15.6.2025. הטענה היא אחרת: נתניהו מנסה "להטיל על התובע את אחריותו שלו" באמצעות פרסום שבר מכנה "שקרי ביודעין".
(1) שבר קיים "שיחות רבות" עם הרמטכ"ל וראש אמ"ן באותו לילה. (2) שבר "החליט שלא להתקשר ולעדכן" את ראש הממשלה. (3) שבר "לא התריע לכיתות הכוננות ולכוחות צה"ל בשטח". (4) שבר "ידע על סכנה אמיתית". על כל אחת יש כרטיס בפרק 4.
3 מיליון ₪ פיצוי, פרסום תיקון או הכחשה באותו חשבון X שבו פורסם הציוץ (לפי סעיף 9(א)(2) לחוק איסור לשון הרע), והוצאות משפט. בנוסף, הוא מבקש מבית המשפט להורות על חשיפת מסמכים שנמצאים בידי נתניהו (סעיף 35).
לב התביעה הוא רשימה של פגישות, מכתבים והערכות מצב. לפי בר, כולם נענו בהתעלמות. נתניהו טוען שמעולם לא קיבל התרעה על מלחמה (נספח 13). הכרטיסים האדומים הם פרטים שלא היו ידועים לציבור לפני ההגשה.
7.4.2019 · 14.5.2020
דוח מבקר המדינה (נובמבר 2025) מצטט דירקטיבות של ראש הממשלה לגופי הביטחון: "לעשות כל מאמץ לשמור את עזה כזירה משנית" ו"שימור חמאס ככתובת שלטונית אפקטיבית, מרוסנת ומרסנת". בר טוען שזו המדיניות שאפשרה לחמאס להתעצם.
18.5.2021
אחרי מבצע "שומר החומות" נתניהו צייץ שחמאס "קיבל מכות שהם לא ציפו להן". בר טוען שהשב"כ הבהיר אז שחמאס רואה במבצע ניצחון, ושהדבר היה ידוע לנתניהו.
7.11.2022
ערב כניסתו לתפקיד, בפגישה ראשונה עם בר, נתניהו עודכן שהשב"כ הכין מבצע לסיכול סינוואר. ההמלצה הועברה כבר בשנת 2022 ולא קודמה. בר טוען שהסביר כבר אז שסינוואר "זיהה בכוונות הטרור ברצועה כלי רב־עוצמה".
13.2.2023
בר כתב לנתניהו שהשילוב בין טרור מתגבר, השסע הפנימי סביב הרפורמה וחוסר יציבות בזירה הפלסטינית "עלול לקרב את ישראל ל'סופה המושלמת'". וביקש פגישה אישית.
"תפקידו של ראש השב"כ האחראי על שמירת ביטחון המדינה, סדרי המשטר הדמוקרטי ומוסדותיו... לא מסתכם בהעלאת סיכונים על הכתב, אלא במיצוי כלל האמצעים העומדים לרשותו כדי להבטיח את ביטחון נבחרי הציבור, סמלי השלטון ובראשם ראש הממשלה ובני משפחתו"תשובת נתניהו למכתב, למחרת, כפי שמצוטטת בסעיף 104. הפגישה לא התקיימה.
22.3.2023 · מרץ 2023
בפגישת עבודה בר הציג גידול של פי שלושה בהתרעות לפיגועים לעומת השנה הקודמת. חלק ניכר מהפגישה, לטענתו, עסק בשאלה למי יצייתו גופי הביטחון במשבר חוקתי. באותו חודש בר, הרמטכ"ל ושר הביטחון ביקשו להיפגש עם נתניהו יחד. הוא סירב, והסכים רק לפגישות נפרדות. (הסירוב דווח ב־N12 ב־7.10.2026; ה"פי שלושה" הוא חדש.)
21.5.2023
אחרי סבב לחימה מול הג'יהאד האסלאמי, בר הציע להרחיב את הסיכולים לבכירי חמאס. לטענת בר, נתניהו השיב שהוא חושש שסיכולים יובילו לפעולות דומות של האויבים כנגדו אישית.
יולי 2023 · 23–24.7.2023
מסמך אסטרטגיה של השב"כ שהועבר לנתניהו הוחזר כעבור ימים עם הערות בכתב ידו: "בדמוקרטיה השב"כ לא אחראי לעיצוב אסטרטגיה לאומית למדינת ישראל" ו"זו לא דירקטיבה של ר' שב"כ". דיון שתוכנן ל־23–24 ביולי על "סבבי יזומים והרחבת סיכולים" בוטל על ידי נתניהו.
23.7.2023
בשיחה ישירה, ערב ההצבעה על ביטול עילת הסבירות, בר אמר לנתניהו שאויבי ישראל רואים בקרע הפנימי הזדמנות, ושהדרך היחידה למנוע היא שיקום ההרתעה. "לא נדע לתת יום ושעה". (על מכתב ההתרעה מאותו שבוע דווח ב־N12; הניסוח "התרעה אסטרטגית למלחמה" בשיחה מופיע בתביעה.)
"לפי הדיווח ב־N12 (7.10.2026), כשהרמטכ"ל הלוי העביר לנתניהו מכתב התרעה נוסף באותו שבוע, תגובתו הייתה: 'זה לא אנחנו! שידברו עם אלה בקפלן'"נספח 9 לכתב התביעה, עמ' 68. זו גרסת N12 על מכתב הרמטכ"ל, לא ציטוט מכתב התביעה עצמו.
מרץ–ספטמבר 2023
ארבעה מכתבי התרעה מאגף המודיעין (אושר על ידי צה"ל, ynet 23.5.2024), מכתב הרמטכ"ל הלוי מ־21.3.2023 ("המצב הפנימי הופך להיות מרכזי"), ומכתב גלנט מ־7.9.2023, חודש לפני הטבח. כולם עסקו בשחיקת ההרתעה בגלל המשבר הפנימי.
12.9 · 21.9 · 27.9 · 1.10.2023
בדיון שרים ב־12.9 בר הזהיר שהשב"כ מסכל כשלושה פיגועים משמעותיים ביום, ושאי אפשר להסתמך על סיכול לבד. לטענתו, נתניהו הורה לשמור על שקט בחגים, והדיון עבר למחאות נגד אישי ציבור. ב־21.9 נייר של השב"כ המליץ על "כיבוי בפיצוץ", תקיפה מקדימה, אבל לאחר החגים. ב־1.10 נתניהו אישר קידום הכנות לסיכולים, "אך לא פעל לקדמם".
מרץ 2023 (לפי התצהיר)
כתב התביעה מזכיר רק ברמז "ניסיונות הנתבע לעשות שימוש בשב"כ ובאמצעיו כלפי מחאות פוליטיות, כמעין 'משטרה חשאית'". הפירוט נמצא במקום אחר: בתצהיר שבר הגיש לבג"ץ באפריל 2025 נגד פיטוריו. לפי הדיווחים, בר הצהיר שנתניהו נהג לבקש ממנו "בקשות לא חוקיות" בסוף דיוני עבודה, אחרי שביקש לכבות את מכשירי ההקלטה, ובהן פעולה נגד פעילי מחאה. לפי N12 ו־ynet, אחד השמות שעלו הוא עו"ד גונן בן יצחק, פעיל מחאה ואיש שב"כ לשעבר. לשכת נתניהו: "עוד שקר של רונן בר"; נתניהו ושרים דרשו "אכיפה שוויונית", לא פעולה לא חוקית.
בר קיים "שיחות רבות" עם הרמטכ"ל וראש אמ"ן, "דנו בכל הסימנים המעידים", החליט לא לעדכן את ראש הממשלה ולא להתריע לכוחות, ושלח רק "צוות טקילה מצומצם". היה לו הטלפון האדום ולא התקשר.
לא הייתה שום שיחה בינו לבין הרמטכ"ל או ראש אמ"ן באותו לילה. ערוץ העדכון הרשמי הוא המזכיר הצבאי, שעודכן. לנתניהו מעולם לא היה הטלפון האישי שלו. כוחות צה"ל בשטח אינם כפופים לשב"כ. ואבי גיל, המזכיר הצבאי, אמר ב־N12: "ראש השב"כ לא מתקשרים ישירות לראש הממשלה... יש כתובת אחת: המזכיר הצבאי".
ארבע הטענות העובדתיות בציוץ, ומה בר עונה על כל אחת. השופט יצטרך להכריע בכל אחת מהן לגופה.
"רונן בר קיים שיחות רבות עם הרמטכ"ל דאז הרצי הלוי וראש אמ"ן חליווה, בהן הם דנו בכל הסימנים המעידים"
"ראש השב"כ, הרמטכ"ל וראש אמ"ן לא דיברו בליל 7 באוקטובר". כך עולה, לטענת בר, מכל התחקירים.
"רונן בר החליט שלא להתקשר ולעדכן את ראש הממשלה"
המזכירות הצבאית עודכנה באופן שוטף במהלך הלילה ובסיום הערכת המצב ב־05:15. "בניגוד לראשי ממשלה קודמים, מעולם לא מסר לתובע את מספר הטלפון האישי שלו". גם אחרי 7.10 נתניהו לא שינה את נוהל התקשורת.
"לא להתריע לכיתות הכוננות ולכוחות צה"ל בשטח"
כוחות צה"ל וכיתות הכוננות אינם כפופים לפיקוד השב"כ, והפעלתם היא בידי המערכת הצבאית, שקיבלה את ההתרעה של 03:03.
"רק לשלוח צוות טקילה מצומצם (מה שמוכיח שהוא ידע על סכנה אמיתית)"
"כוח הלוחם היחיד העומד לרשות השירות" מוקפץ באופן תדיר, עשרות פעמים בשנה, גם כשתמונת המודיעין חלקית. הקפצתו אינה מעידה על ידיעה על מלחמה.
התביעה מצרפת ציוצים של נתניהו מ־29.10.2023 (שלוש שבועות אחרי הטבח: "בשום מצב ובשום שלב לא ניתנה התרעה לראש הממשלה נתניהו"), שעליו נתניהו התנצל כעבור שעות ("טעיתי"), מ־22.3.2025 ("כשהוא לא העיר אותי"), ומ־27.4.2025, וכן פוסטים של יאיר נתניהו. לטענת בר, אלה מעידים על כוונה לפגוע ועל דפוס.




חוק איסור לשון הרע, תשכ"ה־1965, בשפה פשוטה. הסעיפים כאן הם אלה שכתב התביעה עצמו דן בהם.
סעיף 1 לחוק · סעיפים 169–172 בתביעה
פרסום שעלול להשפיל אדם, לבזות אותו בשל מעשים המיוחסים לו, או לפגוע במשרתו. המבחן הוא אובייקטיבי: איך "האדם הסביר" מבין את הפרסום, כולל מה שמשתמע ממנו "בין השורות", לא רק המילים עצמן.
סעיף 13(1) לחוק + סעיף 1(א) לחוק חסינות חברי הכנסת · סעיפים 203–209
חסינות מהותית מגינה על חבר כנסת רק על הבעת דעה "במילוי תפקידו, או למען מילוי תפקידו". בר טוען שציוץ בחשבון האישי, שמטרתו להסיט מעצמו אחריות, אינו "מילוי תפקיד" אלא אינטרס אישי. בית המשפט העליון כבר קבע (עניין גולן נ' גוטליב, 25.8.2026) שח"כ "אינו רשאי למסור לציבור עובדות לא נכונות במודע". זו תהיה כנראה המחלוקת הראשונה שתוכרע.
סעיף 14 · סעיפים 210–213
אם מה שפורסם אמת ויש בו עניין ציבורי, אין לשון הרע. נטל ההוכחה על המפרסם, כלומר על נתניהו. בר טוען שהאמירות שקריות ביסודן. עניין ציבורי בוודאי יש, אז הכול תלוי בשאלה העובדתית: מה באמת קרה באותו לילה.
סעיפים 15–16 · סעיפים 214–217
מגינה על מי שפרסם בתום לב, למשל ביקורת לגיטימית על איש ציבור. בר טוען שאין כאן הבעת דעה אלא קביעות עובדתיות, ושנתניהו ידע שהן לא נכונות. אם יוכח שהמפרסם ידע שהדבר אינו אמת, חזקה שלא היה תום לב (סעיף 16(ב)).
סעיפים 218–224
אין בתביעה הוכחת נזק כספי. הסכום נתבע כפיצוי על פגיעה בשם טוב ובמוניטין של מי ששירת 35 שנה, בהתחשב ב"מעמד המיוחד" של המפרסם (ראש ממשלה) ובהיקף החשיפה (232,000 צפיות, סיקור בכל כלי התקשורת). בית המשפט המחוזי מוסמך לדון כי הסכום עולה על 2.5 מיליון ₪ (סעיף 38).
60 יום לכתב הגנה. אם נתניהו לא יגיש, בר רשאי לבקש פסק דין בהיעדר הגנה (תקנה 130). בפועל, צפויה בקשה לדחייה על הסף בטענת חסינות.
גילוי מסמכים. בר ביקש במפורש מבית המשפט להורות על חשיפת מסמכים שבידי נתניהו (סעיף 35). זו עשויה להיות המערכה המשמעותית: פרוטוקולים, מכתבים, יומני שיחות.
שלב ההוכחות. עדויות, חקירות נגדיות. בתביעת לשון הרע התובע יכול להעיד, ובית המשפט יכול לזמן גם את הנתבע.
פסק דין. אם התביעה תתקבל: פיצוי ואפשרות לצו לפרסום תיקון. אם תידחה: הוצאות על בר. בכל מקרה, בית המשפט לא יקבע "מי אשם ב־7 באוקטובר". זה תפקידה של ועדת חקירה.
מקורות שאומתו. הסרטונים מערוצי חדשות; הדעות שבהם הן של הדוברים.
ראש חטיבת עזה בשב"כ משוחח עם מפקד אוגדת עזה. סגן ראש השירות משוחח עם ראש אגף המבצעים בצה"ל.
סעיף 141 · טענת התובע